מקור משנה תענית ג׳:ד׳
4 וְכֵן עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דֶּבֶר אוֹ מַפֹּלֶת, אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת, וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת. אֵיזֶהוּ דֶבֶר, עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי, וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלשָׁה מֵתִים בִּשְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה, הֲרֵי זֶה דֶבֶר. פָּחוֹת מִכָּאן, אֵין זֶה דֶבֶר:
פירוש מסורת התוספתא על תענית ג׳:ד׳
4 באחד וכו'. עיין בבלי כ"ח ב'.
5 פרשה וכו'. משנ' פ"ד מ"ג.
6 דברי ר' מאיר וכו'. עיין ירוש' פ"ד ה"ה, ס"ח ע"ב.
7 בשחרית וכו'. משנ' הנ"ל.
8 רבי יהודה וכו'. בבלי כ"ח א'.